גורדון מור :

גורדון מור נולד ב 3 בינואר 1929 . הוא כיהן כיושב ראש חברת אינטל והיה ממייסדה. מור התפרסם בין השאר בזכות התזה ב 1965 שכיום נקראת "חוק מור" שעליו נרחיב בהמשך. מור לא דמיין שבשלב כלשהו בחייו הוא יהיה ממייסדה של התעשייה החזקה בעולם . לראיה לאחר שסיים את התואר ב1954 , כבוגר במדעים בכימיה , הלך לראיון עבודה בחברת דאו כימקלס. במבחני הקבלה תמצת הפסיכולוג את חוות דעתו על מור כך: "סביר בטכנולוגיה , אבל חסר סיכוי בתחום הניהולי". ב 2001 גורדון מור פרש מאינטל בגיל 72 מכיוון הגיע לגיל שמחייב פרישה ממועצת המנהלים של אינטל, זאת בשל חוק שאותו הוא קבע על מנת לשמור על תחלופת כוח אדם בחברה.
מור ואשתו ידועים כפילנתרופים גדולים בתחום החינוך. ב 2001 הם תרמו 600 מיליון דולר למכון הטכנולוגי של קליפורניה(Caltech ), הידוע כאחת מאוניברסיטאות המובילות בעולם .ב 2007 תרמו בשנית כ 200 מיליון דולר ל Caltech ולאוניברסיטת קליפורניה לצורך פיתוח הטלסקופ האופטי הגדול ביותר בעולם .

חוק מור:
בשנותיו הראשונות בחברת פיירצ'יילד העריך מור כי תעשיית השבבים תצליח להכפיל את כמות הטרנזיסטורים שהיא יכולה לדחוס בשבב אחד בתוך שנה .לאחר שהפך למנכ"ל אינטל בשנות השבעים העריך מור שכמות הטרנזיסטורים תוכפל בכל שנתיים. כאשר לימים בתעשייה התפשרו על ממוצע בין הערכות של מור וקבעו שהכמות תוכפל כל 18 חודשים. חוק זה הפך להיות הנחת העבודה של תעשיית השבבים העולמית. מחשבים נכנסו לכל בית, הניידים החליפו את הנייחים והסמארטפונים הפכו לפופולריים יותר מהמחשבים כולם. השבבים המדוברים לאורך כל אותה התקופה היו מעגלים חשמליים שבהם אלפים, ואז מיליונים, ואז מיליארדים של טרנזיסטורים הודפסו לתוך משטח סיליקון — יסוד זול ונגיש שקל לספק בכמויות גדולות. טכנולוגיות הייצור החדשות אכן השתפרו כל העת, ואף על פי שכבר בשנות התשעים מומחים החלו להזהיר כי לא ניתן יהיה להמשיך ולהקטין את השבבים. ב 2007 מור הזהיר שהחוק בעתיד יהפוך ללא רלוונטי ולכן יש להתחיל להשקיע במציאת חלופות טכנולוגיות אחרות , אך התעשייה לא הקשיבה .ב 2014 תחזיותיו של מור התממשו כאשר אינטל רשמה את העיכוב הראשון שלה מאז נוסח החוק. הוכחה נוספת לתופעה זו היא שבשנת 2016 כאשר על פי חוק מור גודלם של השבבים היו אמורים להיות 10 ננומטר אינטל הצליחה לייצר שבבים בגודל של 14 ננומטר. כיום התעשייה מבינה שהטכנולוגיה הגיעה לקצה היכולת בגודל השבבים ועובדת בקדחתנות למציאת טכנולוגיית הייצור הבאה. אחת הטכנולוגיות שעליהן עובדת אינטל היא מחשבים ספינטרוניים (0,1,2)במקום המערכות הדיגיטליות המוכרות לנו (0,1). שינוי קטן זה יוביל להגדלה דרסטית של יכולות השבבים אך ידרוש תכנון מחדש של את תעשיית המחשב כולה .