KM

תחקיר והפקת לקחים – תחקירים בצה"ל תחקיר והפקת לקחים מהווים מרכיב של מערכת  הלמידה הארגונית, שמטרתם להשיג הבנה חדשה לגבי בעיות שיטתיות, ולהשתמש בהבנות אלו להגברת  האפקטיביות והיעילות . המאפיין המרכזי בלמידה הארגונית הוא שיפור מתמיד בביצועים, תוך שאיפה למצוינות. ארגון המתנהל לאור תורת הלמידה הארגונית אמור ללמוד מכל אירוע, במטרה לאתר את נקודות ההצלחה והכשל – על-מנת להשתפר בעתיד . הארגון הבולט ביכולות התחקיר הינו צה"ל. כמעט בכל אירוע שמתרחש מבוצע תחקיר מעמיק על מנת להפיק לקחים להמשך. בצה"ל קיימת תרבות ארוכת שניים בביצוע תחקירים. תחקירים אלו נעשים בתדירות גבוהה ובנושאים רחבים כגון תחקירים מבצעים, בטיחותיים, ערכיים.תהליך הפקת הלקחים בצה"ל, ובמרכזו התחקיר, הינו חלק מהתרבות המקצועית של צה"ל. את התחקיר עורך המפקד, והוא הנושא באחריות להפקת הלקחים וליישומם. דו"ח מבקר המדינה מעלה כמה נקודות תורפה לתחקירים הצבאיים: 1.אירועים שחוזרים על עצמם בשל אי יישום אירועים מן העבר 2.ליקויים בהפקת לקחים 3. ליקויים בעריכת התחקיר הפנימי בצבא ואי דיווח בזמן אמ

"הארגון הלומד" ההתפתחות הטכנולוגית המואצת וההצטברות ההולכת וגוברת של מידע, יוצרים סביבה מורכבת    ותחרותית המשתנה ללא הרף בכל תחומי החיים . אחד האתגרים הכי גדולים שקיימים היום לארגונים ולעובדים בהם, הוא האתגר לייצר שיפור מתמיד ולמידה יומיומית. בעולם הדינמי והאינטנסיבי שבו חלים שינויים בכל רגע , אין לארגון את היכולת לעצור את פעילותו כדי ללמוד מחדש מכיוון שזמן שווה כסף . רובנו נמצאים רוב זמננו המקצועי ב"אזור הביצוע " (Performance Zone) בו אנו צריכים לייצר תוצאות ואין מקום לטעויות. המצב כיום הוא שהיכולת לשלב למידה כמעט לא קיימת ברוב הארגונים. פיטר סנג'י, מומחה נודע בתחום הניהול, טוען כי בעידן הנוכחי הצלחתו של ארגון לשרוד לאורך זמן מותנית בהיותו "ארגון לומד". "ארגון לומד" מתמקד בתהליך שיפור מתמשך ומתמיד, הקשור בהגברת יכולת הארגון והפרט ללמוד מתוך ההתנסויות, להפיק לקחים וליישמם .   סנג'י מונה חמש דיסציפלינות של למידה בארגון : 1. מיומנות אישית -הלמידה האישית של הפרט בתוך הארגון. ארגונים לומדים רק באמצעות אנשים לומדים. למ

התפתחות עולם ה WEB WEB 1.0   היה הדור הראשון של ה WEB . הוא התמקד בתכנים שנוצרו על ידי  מנהלי האתרים   ואפשרו תקשורת והשתתפות מוגבלת של הגולשים. לאתרים בדור זה היו את התכונות הבאות : 1.       אתרים סטטיים – הכילו מידע שעשוי להיות שימושי, אך לא הייתה כל   סיבה שמבקר יחזור לאתר מאוחר יותר. 2.       אתרים לא אינטראקטיביים-מבקרים יכולים לבקר באתרים אלה בלבד כלומר הם אינם יכולים להשפיע על האתרים או לתרום אותם. לרוב הארגונים היו דפי פרופיל שאורחים יכלו להסתכל עליהם, אך לא הייתה לה שום יכולת לשנות או להשפיע על אתרים אלה 3.       יישומי קוד סגור -   חברות פיתחו יישומי תוכנה שמשתמשים יכלו להוריד, אבל הם לא יכלו לראות איך היישום עובד או לשנות   אותו בתחילת שנת 2004 הגיח לו לעולם הדור הבא של עולם ה WEB . דור זה נקרא WEB 2.0 . באותם שנים דור זה הביא איתו חידושים פורצי דרך בעולם האינטרנט שלא היו כמותם עד אותה תקופה. WEB 2.0   כולל אתרים ו יישומי רשת   המספקים פלטפורמה טכנולוגית ל תוכן גולשים  - יצירה ושיתוף של תכנים המועלים לרשת על ידי הגולשים עצמם. הוא בולט מאוד

  חוכמת ההמונים (The Wisdom of Crowds) היא כלי ליצירת ידע. זוהי תובנה קולקטיבית הנוצרת באמצעות יכולות של שיתוף פעולה. איסוף  תשובות   של קבוצה גדולה ל שאלות   הכרוכות ב אומדן ,  ידע כללי   ו חשיבה מרחבית   נמצאו באופן כללי כטובות יותר   מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה . דוגמא טובה ליכולות של חוכמת ההמונים הינו המיזם המוצלח- ויקיפדיה. ויקיפדיה   היא  אנציקלופדיה   מקוונת   המבוססת על  תוכן חופשי   ומשתמשת ב טכנולוגיית   ויקי . ויקיפדיה נכתבת ומשופרת מדי יום ביומו בידי  רבבות   מתנדבים , ומסתמכת על רעיון  חוכמת ההמונים . מאחורי ויקפדיה עומדת קרן ויקימדיה שהינו מוסד ללא מטרות רווח. קרן ויקימדיה נוסדה ב 2001 על ידי ג'ימי ויילס. ויקיפדיה נכתבת ביותר מ 290 שפות ביניהם עברית   מוטו   האתר הוא "ויקיפדיה - האנציקלופדיה החופשית", כאשר "חופשי" פירושו חופשי לעיון ללא כל מגבלה, חופשי לעריכה וחופשי להעתקה ולהפצה . כלומר כל אחד   יכול לערוך או להוסיף ערך כלשהו באנציקלופדיה בין אם בצורה אנונימית או גלויה . על מנת לשמור מפני השחתה של ערכים או על אמינות המיד