KM

"הארגון הלומד" ההתפתחות הטכנולוגית המואצת וההצטברות ההולכת וגוברת של מידע, יוצרים סביבה מורכבת    ותחרותית המשתנה ללא הרף בכל תחומי החיים . אחד האתגרים הכי גדולים שקיימים היום לארגונים ולעובדים בהם, הוא האתגר לייצר שיפור מתמיד ולמידה יומיומית. בעולם הדינמי והאינטנסיבי שבו חלים שינויים בכל רגע , אין לארגון את היכולת לעצור את פעילותו כדי ללמוד מחדש מכיוון שזמן שווה כסף . רובנו נמצאים רוב זמננו המקצועי ב"אזור הביצוע " (Performance Zone) בו אנו צריכים לייצר תוצאות ואין מקום לטעויות. המצב כיום הוא שהיכולת לשלב למידה כמעט לא קיימת ברוב הארגונים. פיטר סנג'י, מומחה נודע בתחום הניהול, טוען כי בעידן הנוכחי הצלחתו של ארגון לשרוד לאורך זמן מותנית בהיותו "ארגון לומד". "ארגון לומד" מתמקד בתהליך שיפור מתמשך ומתמיד, הקשור בהגברת יכולת הארגון והפרט ללמוד מתוך ההתנסויות, להפיק לקחים וליישמם .   סנג'י מונה חמש דיסציפלינות של למידה בארגון : 1. מיומנות אישית -הלמידה האישית של הפרט בתוך הארגון. ארגונים לומדים רק באמצעות אנשים לומדים. למ

התפתחות עולם ה WEB WEB 1.0   היה הדור הראשון של ה WEB . הוא התמקד בתכנים שנוצרו על ידי  מנהלי האתרים   ואפשרו תקשורת והשתתפות מוגבלת של הגולשים. לאתרים בדור זה היו את התכונות הבאות : 1.       אתרים סטטיים – הכילו מידע שעשוי להיות שימושי, אך לא הייתה כל   סיבה שמבקר יחזור לאתר מאוחר יותר. 2.       אתרים לא אינטראקטיביים-מבקרים יכולים לבקר באתרים אלה בלבד כלומר הם אינם יכולים להשפיע על האתרים או לתרום אותם. לרוב הארגונים היו דפי פרופיל שאורחים יכלו להסתכל עליהם, אך לא הייתה לה שום יכולת לשנות או להשפיע על אתרים אלה 3.       יישומי קוד סגור -   חברות פיתחו יישומי תוכנה שמשתמשים יכלו להוריד, אבל הם לא יכלו לראות איך היישום עובד או לשנות   אותו בתחילת שנת 2004 הגיח לו לעולם הדור הבא של עולם ה WEB . דור זה נקרא WEB 2.0 . באותם שנים דור זה הביא איתו חידושים פורצי דרך בעולם האינטרנט שלא היו כמותם עד אותה תקופה. WEB 2.0   כולל אתרים ו יישומי רשת   המספקים פלטפורמה טכנולוגית ל תוכן גולשים  - יצירה ושיתוף של תכנים המועלים לרשת על ידי הגולשים עצמם. הוא בולט מאוד

  חוכמת ההמונים (The Wisdom of Crowds) היא כלי ליצירת ידע. זוהי תובנה קולקטיבית הנוצרת באמצעות יכולות של שיתוף פעולה. איסוף  תשובות   של קבוצה גדולה ל שאלות   הכרוכות ב אומדן ,  ידע כללי   ו חשיבה מרחבית   נמצאו באופן כללי כטובות יותר   מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה . דוגמא טובה ליכולות של חוכמת ההמונים הינו המיזם המוצלח- ויקיפדיה. ויקיפדיה   היא  אנציקלופדיה   מקוונת   המבוססת על  תוכן חופשי   ומשתמשת ב טכנולוגיית   ויקי . ויקיפדיה נכתבת ומשופרת מדי יום ביומו בידי  רבבות   מתנדבים , ומסתמכת על רעיון  חוכמת ההמונים . מאחורי ויקפדיה עומדת קרן ויקימדיה שהינו מוסד ללא מטרות רווח. קרן ויקימדיה נוסדה ב 2001 על ידי ג'ימי ויילס. ויקיפדיה נכתבת ביותר מ 290 שפות ביניהם עברית   מוטו   האתר הוא "ויקיפדיה - האנציקלופדיה החופשית", כאשר "חופשי" פירושו חופשי לעיון ללא כל מגבלה, חופשי לעריכה וחופשי להעתקה ולהפצה . כלומר כל אחד   יכול לערוך או להוסיף ערך כלשהו באנציקלופדיה בין אם בצורה אנונימית או גלויה . על מנת לשמור מפני השחתה של ערכים או על אמינות המיד

חוויית משתמש  חווית המשתמש היא התייחסות לרגשות והעמדות של המשתמש לגבי השימוש במוצר מסוים, מערכת או שירות. הוא כולל את ההיבטים המעשיים, החווייתיים, הרגשיים, המשמעותיים ובעלי הערך של האינטראקציה בין האדם לבין המחשב . חווית משתמש נכונה עונה במדויק על כל צרכי המשתמש, כך שהשימוש בשירות או במוצר ייתן חוויה מיוחדת, קלה וברורה. חווית משתמש מספקת למשתמש יותר ממה שהוא חשב שהוא רוצה וצריך, תוך מילוי אחר רשימה מסודרת ומוגדרת של דרישות ויכולות .   כיום חברות מסחר אלקטרוני רבות מבינות שהכלי החשוב למשיכת לקוחות לבחור בשירותיהם הינה מערכת ההמלצה. כל משתמש המשוטט באתר בכל רגע נתון נבנה לו פרופיל העדפות ותחומי עניין. על ידי כך אתרים יכולים לבצע התאמה אישית על פי העדפותיו ותחומי העניין של המשתמש. אותה חווית משתמש מותאמת אישית גורמת לנו לחזור אל האתר בכל פעם מחדש או לעיתים לזנוח אותו לאחר ניסיון שימוש מאכזב.  חשיבות נוספת לאיסוף המידע על העדפותיו   של המשתמש שווה גם כסף. באמצעות פרסום המוצרים המותאמים, גדל הסיכוי שהמשתמש יכנס לפרסום וירכוש את המוצר. מי שמתמודדים חדשות לבקרים עם הנושא הם

מעגלי ידע  ניהול הידע הוא אוסף הפעולות המטפלות בידע על מנת לעזור לארגון, לעמוד ביעדיו. צריך להסתכל על ניהול הידע בפרספקטיבה אירגונית - ליעל את המועילות. מעגלי הידע באים לתאר תהליך אשר מגדיר את הפיכתו של המידע אשר נצבר בחברה לנכס שהחברה תוכל לעשות בו שימוש למטרותיה בהווה ובעתיד. בכל ארגון עולה השאלה איזה מודל ניהול הידע לאמץ ? במהלך ההרצאה בקורס ניהול ידע למדנו על חמישה מודלים שונים : Wiig (1993) McElroy (1999) Rollet (2003) Bukowitz & Williams (2000) Meyer & Zack (1996) .כל חמשת המודלים אלו מתבססים על עקרנות בסיסיים זהים: ·        תפיסת המידע ·        אחסון ·        התאמה   ·     שימוש בשלב הראשון המידע הנתפס צריך להיות מסונן ומזוקק כדי להופכו למידע רלוונטי מבחינה עסקית לארגון -המכונה גם ידע אסטרטגי. את המידע הזה מאחסנים בפורמטים ייעודיים ולאחר מכן לקבוצות ייעד הרלוונטיות . באמצעות הידע המזוקק, הארגון יכול להשתמש בו לפתרון בעיות. תהליך זה, של המרת מידע לידע שניתן לעשות בו שימוש ארגוני, נקרא מחזור ניהול הידע.   ניקח לדוגמא את מודל

גורדון מור : גורדון מור נולד ב 3 בינואר 1929 . הוא כיהן כיושב ראש חברת אינטל והיה ממייסדה. מור התפרסם בין השאר בזכות התזה ב 1965 שכיום נקראת "חוק מור" שעליו נרחיב בהמשך. מור לא דמיין שבשלב כלשהו בחייו הוא יהיה ממייסדה של התעשייה החזקה בעולם . לראיה לאחר שסיים את התואר ב1954 , כבוגר במדעים בכימיה , הלך לראיון עבודה בחברת דאו כימקלס. במבחני הקבלה תמצת הפסיכולוג את חוות דעתו על מור כך: "סביר בטכנולוגיה , אבל חסר סיכוי בתחום הניהולי". ב 2001 גורדון מור פרש מאינטל בגיל 72 מכיוון הגיע לגיל שמחייב פרישה ממועצת המנהלים של אינטל, זאת בשל חוק שאותו הוא קבע על מנת לשמור על תחלופת כוח אדם בחברה. מור ואשתו ידועים כפילנתרופים גדולים בתחום החינוך. ב 2001 הם תרמו 600 מיליון דולר למכון הטכנולוגי של קליפורניה(Caltech ), הידוע כאחת מאוניברסיטאות המובילות בעולם .ב 2007 תרמו בשנית כ 200 מיליון דולר ל Caltech ולאוניברסיטת קליפורניה לצורך פיתוח הטלסקופ האופטי הגדול ביותר בעולם . חוק מור: בשנותיו הראשונות בחברת פיירצ'יילד העריך מור כי תעשיית השבבים תצליח להכפיל את כמות הטרנזיס